איך פגשתי את אמא – סקירה

אחת לכמה זמן עולה סדרה שמושכת אליה צופים רבים והופכת להיות הנושא החם, בין אם זה במוספי התרבות ובפרט במדורי הטלוויזיה, ובין אם זה במה שמכונה "שיחות ברזייה" קרי, שיחות שאנשים מנהלים אחד עם השני סביב הברזייה בעסק. בעבר, כשרצו להסביר אופי של יצירה טלוויזיונית, אז ציינו שזו המטרה שלה, לגרום לאנשים לשוחח עליה כשהם יוצאים להפסקה ונפגשים אחד עם השני ליד הברזייה. 

בשנת 2005, עלתה סדרה כזו למסכי הטלוויזיה, איך פגשתי את אמא, והיא שודרה במשך תשע עונות. היא הסתיימה בשנת 2014 בפרק סיום מיוחד. בסך הכל, שודרו 208 פרקים, אשר כל מהם נמשך סביב 22 דקות. הרעיון שעמד מאחורי הסדרה הוא מאוד פשוט. טד, גיבור הסדרה, מספר לילדיו בשנת 2030, כיצד הוא פגש את אימא שלהם, זאת תוך כדי שהוא מגולל את כל הסיפור שלו, חבריו וכמובן של אימם. בשלבי הרווקות ועד לשלב בו הם בחרו להתחתן. 

מספר שנים לאחר סיום הסדרה, עלתה סדרת המשך שנקראה "איך פגשתי את אבא", שהציגה את הצד השני של המשוואה, קרי איך אימא פגשה את אבא. 

מדוע הסדרה זכתה להצלחה?

איך פגשתי את אמא זכתה להצלחה גדולה, הן כששודרה בזמן אמת והן לימים כשהיא החלה להיות משודרת בנטפליקס. יש לכך מספר סיבות. ראשית, היא סדרה מצחיקה, שנונה אך גם רגישה מאוד. שנית, זו סדרה שכתובה היטב, בצורה שיכולה לדבר הן לצעירים, לפני חתונה, והן לזוגות שזה עתה התחתנו והקימו משפחה. 

מעבר לכך, צריך לומר, הסדרה הצליחה בזכות העובדה שהיא הגיעה בתקופה של ואקום בעולם הסיטקומים. סדרות כמו סיינפלד וחברים ירדו, ולא היו סיטקומים במובן הקלאסי של המילה וכאן סדרה זו נכנסה.

>למגוון רחב של סקירות סדרות וסרטים בקרו באתר 100 בקולנוע